קטע מתוך הסרט 'איזה קול יפה' – כיצד מתממשות הנבואות בדבר שובו של ישוע אדוננו?
בחוגים דתיים, רבים נצמדים אל הנבואה לפיה ישוע יירד רכוב על גבי ענן, והם ממתינים לבואו בצורה הזאת, ולכך שהוא יישא אותם מעלה אל מלכות השמיים. הם לא שמו לב לנבואות שלפיהן ישוע יבוא בחשאי: "הנה אני בא כגנב" (ההתגלות ט"ז 15). "ובחצות הלילה נשמעה קריאה 'הנה החתן בא, צאו וקדמו את פניו'" (מתי כ"ה 6). אם כן, כיצד מתגשמות הנבואות הללו, בדבר בואו של ישוע? וכיצד נהיה אנו העלמות החכמות שמקדמות בברכה את בואו?
אמיתות רלוונטיות：מתי יבוא המשיח - האזינו לקולו של אלוהים וקבלו בברכה את המשיח.
דבר אלוהים:במשך כמה אלפי שנים, האדם השתוקק לחזות בבואו של המושיע. האדם השתוקק לראות את ישוע המושיע על ענן לבן כשהוא יורד באופן אישי אל קרבם של בני האדם שערגו ונכספו אליו במשך אלפי שנים. האדם השתוקק למושיע שישוב ויתאחד עם בני האדם, כלומר לישוע המושיע שישוב אל בני האדם שהוא נפרד מהם למשך אלפי שנים. והאדם מקווה שהוא שוב יבצע את עבודת הגאולה שהוא עשה בקרב היהודים, יהיה רחום ואוהב כלפי האדם, ימחל לחטאי האדם, יישא את חטאי האדם ואף יישא את כל פשעיו של האדם ויגאל את האדם מחטא. הוא משתוקק לכך שישוע המושיע יהיה כמו שהיה בעבר – מושיע אהוב, נעים ונכבד שלעולם לא זועם כלפי האדם ולעולם לא מוכיח את האדם. המושיע הזה מוחל לכל חטאי האדם ונושא אותם על גבו, ואפילו מת שוב על הצלב למען האדם. מאז שישוע עזב, התלמידים שהיו חסידיו וכל הקדושים שזכו לישועה הודות לשמו נכספו אליו נואשות וחיכו לו. כל בני האדם שזכו לישועה בחסדו של ישוע המשיח במהלך עידן החסד, נכספו ליום המשמח במהלך אחרית הימים שבו ישוע המושיע יבוא על ענן לבן ויופיע בקרב בני האדם. מובן שזוהי גם משאלתם הקולקטיבית של כל בני האדם שמקבלים את שמו של ישוע המושיע כיום. ברחבי תבל, כל בני האדם שיודעים על הישועה של ישוע המושיע נכספו נואשות להופעתו הפתאומית של ישוע המשיח, כדי שהוא יגשים את הדברים שאמר ישוע כשהוא היה על פני האדמה: "בוא אבוא באותו אופן שבו עזבתי." האדם מאמין שלאחר הצליבה והתחייה, ישוע חזר לשמיים על ענן לבן, ותפס את מקומו לימינו של אל עליון. בדומה לכך, האדם סבור שישוע ישוב וירד על ענן לבן (הענן הזה מתייחס לענן שישוע רכב עליו כשהוא חזר לשמיים), אל קרבם של בני האדם שנכספו אליו נואשות במשך אלפי שנים, ושדמותו ולבושו יהיו כמו אלה של היהודים. אחרי שהוא יופיע בפני האדם, הוא יעניק לו מזון ויגרום למים חיים לפרוץ ממנו, הוא יחיה בקרב בני האדם, ויהיה מלא חסד ואהבה, חי וקיים וכיוצא באלה. אולם ישוע המושיע לא עשה זאת. הוא עשה בדיוק את ההיפך ממה שהאדם תפס. הוא לא בא אל בני האדם שנכספו לשובו, והוא לא התגלה לכל בני האדם כשהוא רכוב על הענן הלבן. הוא כבר הגיע, אך האדם לא מכיר אותו, והוא לא מודע לבואו. האדם רק ממתין לו ללא מטרה, מבלי לדעת שהוא כבר ירד על ענן לבן (הענן שהוא רוח הקודש, דברי האל וכלל טבעו וכל מהותו), וכיום הוא נמצא בקרב קבוצה של מתגברים שהוא ייצור במהלך אחרית הימים. האדם לא יודע זאת: על אף שישוע המושיע הקדוש מלא חיבה ואהבה לאדם, איך הוא יוכל לעבוד ב"מקדשים" המאוכלסים בזוהמה וברוחות טמאות? על אף שהאדם ממתין לבואו, איך ייתכן שהוא מתגלה לבני האדם שאוכלים את בשר הרשעים, ששותים את דם הרשעים, ושלובשים את בגדי הרשעים, שמאמינים בו אך לא מכירים אותו, ואשר סוחטים אותו ללא-הרף? האדם יודע רק שישוע המושיע מלא באהבה וחמלה, ושהוא קורבן החטאת המלא בגאולה. אולם אין לאדם מושג שהוא גם אלוהים עצמו, השופע צדק, מלכותיות, חרון אף ומשפט, ושיש לו סמכות ושהוא מלא כבוד. על כן, על אף שהאדם נכסף ומשתוקק בכיליון עיניים לשובו של הגואל, ואפילו אם תפילות האדם מרגשות את השמיים, ישוע המושיע לא מתגלה למי שמאמין בו אך לא מכיר אותו.
מתוך 'המושיע כבר חזר על 'ענן לבן'' ב'הדבר מופיע בבשר'
אלוהים התגלם כבשר ודם בסין היבשתית, שעמיתנו בהונג קונג וטאיוואן קוראים לה "היבשת". כשאלוהים ירד ארצה, אף אחד בשמיים ובארץ לא ידע זאת, מכיוון שזו המשמעות האמיתית של האמירה שאלוהים חזר באופן מוסווה. הוא התגלם כבשר ודם לפני זמן רב וחי ועבד, אך איש לא ידע על כך. אפילו עד עצם היום הזה, איש לא מכיר בכך. אולי זו תישאר חידה נצחית. התגלמותו הנוכחית של אלוהים כבשר ודם היא לא דבר שבני האדם מסוגלים להיות מודעים לו. בלי קשר להיקפה הרב ולעוצמתה הרבה של עבודתה של רוח הקודש, אלוהים תמיד נשאר שקול, ולעולם לא חושף את עצמו. אפשר לומר שנדמה שהדבר הזה בעבודתו של אלוהים מתבצע במישור השמימי. על אף שהדבר ברור מאליו לכולם, איש לא מכיר בכך. כשאלוהים ישלים את עבודתו, כולם יתעוררו מחלומם הממושך ויחזרו לגישתם בעבר.[א] …כשישוע הציל את האדם שלא על הצלב, הוא רק השלים עבודת גאולה. הוא לא עשה עבודה של הבא לידי שלמות. לפיכך, רק מחצית מעבודתו של אלוהים בוצעה בתקופתו, והשלמת עבודת הגאולה הייתה רק מחצית מתוכניתו המלאה. כשהעידן החדש עמד להתחיל והעידן הקודם עמד לחלוף, אלוהים האב החל להרהר בחלק השני של עבודתו והתחיל להתכונן לקראתו. בעבר, ההתגלמות הזו באחרית הימים אומנם לא נובאה, ולכן זה הניח את התשתית לסודיות המוגברת של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם בפעם הזו. עם שחר, מבלי שאיש ידע זאת, אלוהים בא אל פני האדמה והתחיל את חייו כבשר ודם. בני האדם לא היו מודעים לרגע הזה. אולי הם ישנו עמוק, אולי רבים היו ערים והמתינו בציפייה, ואולי רבים התפללו בדממה לאלוהים שבשמיים. אולם בין כל בני האדם האלה, איש לא ידע שאלוהים כבר הגיע אל פני האדמה. אלוהים עבד כך כדי לבצע את עבודתו באופן חלק יותר ולהשיג תוצאות טובות יותר, והדבר נועד גם כדי להימנע מעוד פיתויים. כשהאדם יקיץ משנת האביב שלו, עבודתו של אלוהים כבר תושלם זה מכבר והוא יעזוב ויחתום את חיי הנדודים והלינה הזמנית שלו על פני האדמה. משום שעבודתו של אלוהים דורשת ממנו לנהוג ולפעול באופן אישי, ומשום שאין דרך שבה האדם יכול לעזור, אלוהים חווה כאב עצום כדי לבוא אל פני האדמה ולעשות את העבודה בעצמו. האדם לא מסוגל למלא את מקומו של אלוהים בעבודתו. לפיכך, אלוהים עמד בסכנות גדולות פי כמה אלפי מונים מאשר הוא עמד בפניהן במהלך עידן חסד כדי לרדת אל האומה שבה שוכן התנין הגדול האדום כאש כדי לעשות את עבודתו, כדי להקדיש את כל מחשבותיו ודאגתו לגאולת הקבוצה הזו של בני אדם חסרי כל, לגאולת קבוצת בני האדם הזו, השקועה עמוק בבוץ.
מתוך 'עבודה והיווכחות (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'
באותו רגע התחילה העבודה החדשה של אלוהים, והייתה זו גם ההתחלה של עידן חדש. אלוהים מביא לביתו את כל מי שחטאיו כופרו כדי להתחיל את עבודת הישועה החדשה שלו. הפעם, עבודת הישועה היא יסודית יותר מאשר בעבר. היא לא תיעשה בידי רוח הקודש העובדת באדם כדי לאפשר לו להשתנות בכוחות עצמו, והיא לא תיעשה באמצעות התגלות גופו של ישוע בקרב בני האדם, ועל אחת כמה וכמה היא לא תיעשה בדרך אחרת. במקום זאת, העבודה תיעשה ותכוון בידי אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם בכבודו ובעצמו. זאת כדי להוביל את האדם אל העבודה החדשה. האין זה מעשה אדיר? אלוהים לא עושה את העבודה הזו באמצעות חלק מבני אדם או באמצעות נבואות, אלא במו ידיו ממש…
הפעם אלוהים מגיע לעשות את עבודתו לא בגוף רוחני אלא בגוף רגיל לגמרי. לא רק שזה גופו של אלוהים בהתגלמותו השנייה, אלא שזה גם הגוף שבו הוא חוזר. זהו גוף בשר ודם רגיל לגמרי. לא ניתן לראות שום הבדל בינו לבין גופם של בני אדם אחרים, אבל ניתן לקבל ממנו את האמיתות שמעולם לא שמעתם. הגוף הזה, העשוי בשר ודם חסרי חשיבות לכאורה, הוא התגלמותם של כל דברי האמת של אלוהים. הוא מוציא לפועל את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, והוא מבטא את כלל טבעו של אלוהים כדי שהאדם יכיר את הטבע הזה. האם לא רציתם עד מאוד לראות את אלוהים שבשמיים? האם לא רציתם עד מאוד להבין את אלוהים שבשמיים? האם לא רציתם עד מאוד לראות את יעדה הסופי של האנושות? הוא יספר לכם את כל הסודות האלה שאיש עוד לא שמע, והוא אפילו יספר לכם את האמיתות שאתם לא מבינים. הוא השער שלכם למלכות והוא המדריך שלכם לעידן החדש. בשר ודם כאלה, שהם רגילים מאוד, טומנים בחובם תעלומות בלתי נתפסות. ייתכן שמעשיו לא יהיו מובנים לכם כלל, אבל די במטרתה של עבודתו כולה להוכיח לכם שהוא לא עשוי בשר ודם פשוטים כפי שחושב האדם. זאת משום שהוא מייצג את רצון אלוהים וכן את דאגת אלוהים לאנושות באחרית הימים. אף על פי שאתם לא יכולים לשמוע את דבריו שנדמה שמזעזעים את השמיים ואת הארץ, ושאתם לא יכולים לראות את עיניו הבוערות כלהבות, ואף על פי שאתם לא יכולים לחוש את מטה הברזל שלו, אתם יכולים לשמוע בדבריו את זעם אלוהים ולדעת שאלוהים מרחם על האנושות; אתם יכולים לראות את טבעו הצודק של אלוהים ואת חוכמתו, ויתרה מכך, אתם יכולים להבין את חששו ואת דאגתו לאנושות כולה. עבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לאפשר לאדם לראות את אלוהים שבשמיים חי בקרב בני אדם בארץ, ולאפשר לאדם להכיר את אלוהים, להישמע לו, לירוא אותו ולאהוב אותו. זו הסיבה שהוא שב והתגלם כבשר ודם בשנית.
מתוך 'הידעתם? אלוהים עשה מעשה אדיר בקרב בני האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
אמיתות רלוונטיות:מתי יבוא המשיח - האזינו לקולו של אלוהים וקבלו בברכה את המשיח.
מאז שהייתי ילדה, תמיד ייחסתי חשיבות גדולה לאופן שבו בני אדם אחרים ראו אותי ומה הייתה הערכתם כלפיי. כדי שאוכל לקבל שבחים מאחרים על כל מה שעשיתי, מעולם לא התווכחתי עם איש כשמשהו צץ, כך שלא אהרוס את הדימוי החיובי שהיה לאחרים עליי. לאחר שקיבלתי את עבודת האלוהים באחרית הימים, המשכתי בדרך זו ושימרתי בכל דרך אפשרית את הדימוי החיובי שהיה לאחיי ואחיותיי עליי. לפני כן, כשהייתי אחראית לעבודה, המנהל שלי נהג לומר לעתים קרובות שהביצועים שלי היו כמו של "אומר הן", ולא כמו של אדם שפועל לפי האמת. מעולם לא הפנמתי את דבריו. נהפוך הוא, אם לדעתם של אחרים הייתי אדם טוב, הייתי מרוצה.
יום אחד, קראתי את הפסקה הבאה במדריך העקרונות לעבודת הכנסייה: "אם באמונתך באלוהים אינך עוסק בחיפוש אחר האמת, אזי גם אם נראה שאינך מבצע עבירות, עדיין אינך אדם טוב באמת. ברור שלבני אדם שאינם עוסקים בחיפוש אחר האמת אין חוש צדק, והם אינם יכולים לאהוב את מה שאלוהים אוהב או לשנוא את מה שאלוהים שונא. הם אינם יכולים בשום פנים ואופן לעמוד לצד אלוהים, ועוד פחות מכך הם מסוגלים להיות תואמים לאלוהים. אם כן, איך ייתכן שאנשים חסרי חוש צדק ייקראו אנשים טובים? לא רק לאלה המתוארים על ידי בני אדם ארציים כ'אנשים נחמדים' אין חוש צדק, אלא גם אין להם מטרות בחיים. הם רק בני אדם שאינם רוצים כלל לפגוע באחר, אז מה הם שווים? אדם טוב באמת הוא מישהו שאוהב דברים חיוביים, מישהו העוסק בחיפוש אחר האמת וכמה לאור, מישהו שיכול להבדיל בין טוב לרע ושיש לו מטרות נכונות בחיים; רק בני אדם מסוג זה אלוהים אוהב" ('אוסף של הסדרי העבודה של כנסיית האל הכול יכול'). לאחר קריאת דברים אלה, פתאום ראיתי את האור. כעת ראיתי שאדם טוב אינו מי משוחח בידידות עם בני אדם רגילים ומי שאינו מתווכח או רב איתם, או מישהו המסוגל לעשות על אחיו ואחיותיו רושם טוב ולקבל הערכה טובה מהם. אדם טוב באמת הוא אדם שאוהב דברים חיוביים ומחפש את האמת ואת הצדק, אדם שיש לו מטרות אמתיות בחיים, שיש לו חוש צדק, שיכול להבחין בין טוב לרע, לאהוב את מה שאלוהים אוהב ולשנוא את מה שאלוהים שונא; אדם שמוכן לתת מעצמו הכול למעןביצוע חובתו ושיש לו כוח הרצון והגבורה להקדיש את חייו לאמת ולצדק. לגבי מעשיי, איפה היה בהם חוש צדק? בכל פעם שאח או אחות חזרו מהפצת תורת האל ודיברו על הקושי שבדבר, לא יכולתי שלא להרגיש בדילמה והתחלתי להתלונן. הרגשתי שהפצת תורת האל לא הייתה קלה, שהיא אכן הייתה קשה מדי, ובלא יודעין הייתי בצד של בשר האדם ולא רציתי לשתף עוד. כשראיתי בכנסייה הפרעות שכללו הפצת תפיסות כלפי האל, אם הן היו רציניות, הייתי משתפת באמצעות מילים בעלות טקט כדי לפתור את הבעיה; אם הן לא היו רציניות, הייתי עוקפת את הבעיה על ידי העלמת עין, מתוך פחד שלאדם אחר תהיה דעה עליי אם לא אדבר בצורה הולמת. כשראיתי את בת זוגי עושה דברים שלא היה להם כל קשר לאמת או שלא נחשבו לקשורים אליה, רציתי להעלות את הנושא איתה, אך אז חשבתי: "האם היא תוכל לשאת זאת לו אעלה נושא זה? אין זה כדאי להעכיר את היחסים הטובים שלנו בגלל עניין פעוט כזה. פשוט אמתין לפעם הבאה ואעלה את הנושא אז". באופן זה מצאתי תירוצים לעצמי כך שאוכל להסתדר איכשהו ולהחליק את הנושא.
כעת ראיתי שפשוט התאמתי את עצמי לקריטריונים של השטן לגבי מהו אדם טוב, שהיה פשוט "אומר הן" בעיני בני אדם ארציים: אדם שלעולם אינו רוצה להעליב מישהו אחר ולא כמו האדם הטוב של שמחת אלוהים האוהב דברים חיוביים, מחפש את האמת ובעל חוש צדק. חשבתי שהתרשמויות של בני אדם אחרים ממני חשובות יותר מאשר קבלת האמת והייתי מרוצה רק מהעובדה שאחרים שיבחו אותי; איך ייתכן שהייתי אדם בעל מטרות נכונות בחיים? האם השבחים של אחרים יכלו לייצג את העובדה שקיבלתי את האמת? האם ההערכה הטובה של אחרים יכלה לייצג את העובדה שהיו לי חיים? לו האמנתי באלוהים, אך לא חיפשתי אמת או צדק ולא ביקשתי שינוי בטבעי, אלא במקום זאת התמדתי לשמור על המוניטין והכבוד שלי, איזה ערך היה לזה בתור חסידה של אלוהים? מה כבר יכולתי לקבל לו הלכתי בדרך זו עד הסוף? הייתי יצירה מושחתת לפני ולפנים. לו הייתי זוכה באמת להערכה רבה מכולם ומעמדי היה גבוה בעיניהם, האם לא הייתי הופכת לארכי-מלאך הנאבק על עמדתו של אלוהים? האם לא הייתי הופכת לאויב האמתי של אלוהים? האין סוג אדם זה הוא זה שביצע חטא שדינו מוות בעיני אלוהים? אלה שאלוהים מציל ומביא לידי שלמות הם בני האדם הטובים באמת המחפשים אמת וצדק. הם אינם אותם בני אדם בלתי הגיוניים, שאינם מסוגלים להבדיל בין טוב לרע, שההבדל בין אהבה לשנאה אינו ברור להם, ושאין להם כל חוש צדק, ועוד פחות מכך, הם אינם בני האדם הרעים שאכפת להם רק מהמוניטין שלהם ושהעוינים לאלוהים. לו הייתי מתייחסת לאופן שבו אנשים רגילים מגדירים אדם טוב כקריטריון להתנהלותי, הייתי חורצת את גורלי והופכת להיות מושא סילוקו וענישתו של אלוהים.
הו, אלוהים! אני מודה על ההכוונה והנאורות שאפשרו לי להבין במידת-מה מה נדרש כדי להיות אדם טוב, מה שאפשר לי אף לראות את הנחותיי השגויות ובורותי ולזהות את המרד וההתנגדות שלי. הו, אלוהים! מהיום ואילך, ברצוני לקבוע את המשפט "חפש את האמת ופתח חוש צדק" כקריטריון להתנהלותי, לפעול כדי להיווכח עמוק יותר באמת, לבקש שינוי בטבעי ולשאוף להיות בקרוב אדם טוב באמת שברור לו ההבדל בין אהבה לשנאה ולמי יש חוש צדק.
אמיתות רלוונטיות:מהו אדם ישר? מדוע אלוהים אוהב בני אדם ישרים?
קטע מן הסרט 'ברוכים הם עניי הרוח' – אלוהים נעזר בדבר כדי לבצע את עבודת השיפוט באחרית הימים
בעידן החוק ובעידן החסד, אלוהים אמר אי אילו דברים חמורים, ובכללם נזיפות באנשים. מהו ההבדל בין הדברים האלה לבין דברי השיפוט שאלוהים מבטא כשהוא עושה את עבודת השיפוט שלו באחרית הימים? מהו שיפוט בדיוק? כיצד עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים שופטת ומטהרת אנשים?
סרט משיחי | 'איפה ביתי?' - אלוהים העניק לי משפחה מאושרת
הוריה של וניה נפרדו כשהיא הייתה בת שנתיים, ולאחר מכן היא חיה עם אביה ואמה החורגת. אמה החורגת לא יכלה לסבול אותה ולא הפסיקה להתווכח עם אביה. לאביה לא הייתה ברירה – הוא נאלץ לשלוח את וניה לבית אמה. אך אמה התמקדה בניהול עסקה ולא היה לה זמן לטפל בווניה, ולכן לעתים קרובות נשלחה וניה לקרוביה וידידיה שטיפלו בה וגידלוה. לאחר שנים כה רבות שבהן זכתה לטיפול ממשפחות אומנות, וניה הצעירה חשה בודדה וחסרת אונים, וערגה לחומו של בית. רק כאשר אביה ואמה החורגת התגרשו, היא חזרה לחיות לצד אביה, ומאז והלאה היה לה בית, לטוב ולרע.
כאשר וניה גדלה, היא הייתה מאוד זהירה וצייתנית ושקדה על לימודיה. אך כאשר היא הקדישה ימים ולילות כדי להתכונן לבחינות הכניסה למכללה, היכה בה הגורל: אמה סבלה משטף דם במוח ונעשתה משותקת ומרותקת למיטתה. אביה החורג נטש את אמה ואף השתלט על כל נכסיה, ואז אביה אושפז עם סרטן בכבד... לא הייתה כל אפשרות שווניה תיטול על עצמה את מלוא העול של משק הבית. כל שיכלה לעשות היה להתחנן בפני קרוביה וידידיה, אך בקשותיה נענו בסירוב...
וניה סבלה ללא מפלט או עזרה, כאשר שתי אחיות מכנסיית האל הכול יכול העידו בפניה ובפני אמה ואחותה על עבודתו של האל הכול יכולבאחרית הימים. הם החלו להבין את המקור לכאב בחייהם של בני האדם מתוך דברי האל הכול יכול, והם הבינו שרק אם בני האדם יבואו אל אלוהים, הם יוכלו לזכות בהגנתו ולחיות חיי אושר. רק בזכות הנחמה שבדברי אלוהים, האם והבנות הצליחו להיחלץ מכאבן ומחוסר האונים. וניה חוותה על בשרה את אהבתו של אלוהים ואת רחמיו, ובסופו של דבר חשה את חומו של בית, וזכתה בבית אמיתי...
